בתוך המולה, ההמולה והסערה של החיים, אנו תמיד כמהים למצוא פינה שלווה שבה נשמותינו יכולות לנוח והשירה תוכל לצמוח בשקט. עץ המגנוליה הבודד שאני משתף אתכם בו הוא כמו פיה עדינה הצועדת ממעמקי הזמן. בסדקים של הזמן, הוא משרטט עבורנו פינה של שירה אלגנטית, וגורם אפילו לימים רגילים לזהור בבהירות.
כל עלה כותרת מעוגל קלות, עם קשת טבעית, כאילו זה עתה חווה בריזה עדינה וכעת מותח את יציבתו, פורח במלואו את יופיו. האבקנים צהובים עדינים, כמו פיות שנושקות על ידי השמש, מנוקדים בין עלי הכותרת, ומוסיפים נופך של חיות ושובבות למגנוליה הזו.
בלילה, כשאני שוכב במיטה ומביט במגנוליה הפורחת בשקט על שידת הלילה, כל הצרות והעייפות בליבי כאילו נעלמות ברגע. עלי הכותרת מקרינים הילה שלווה ושלווה תחת האור הרך, וגורמים לי להרגיש כאילו אני בחלום שקט. בחברתם, אני יכול לישון שינה עמוקה במיוחד בכל לילה. כשאתעורר בבוקר ואראה את המראה המקסים שלו, גם מצב הרוח שלי יהפוך לנעים במיוחד.
שימי אותו בפינת השולחן. כשאני יושבת ליד השולחן, פונה למחשב או לספר ומרגישה עייפה, כל עוד אני מרימה את מבטי אל המגנוליה הזו, אני אתרגש מיופייה הפשוט והאלגנטי, וההשראה תגיע לפרוץ כמו מעיין.
החיים אולי פשוטים, אבל כל עוד אנחנו מגלים ויוצרים עם הלב, אנחנו יכולים לשרטט פינה של שירה פשוטה ואלגנטית שלנו בסדקים של זמן. מגנוליה אחת היא המפתח עבורנו לפתוח חיים פואטיים. למה שלא תבחרו אחת גם לעצמכם ותניחו לה ללוות אותנו בכל יום נפלא?
זמן פרסום: 25 באפריל 2025