טבעת כפולה של דליה וורדים מיובשים, פואמה פרחונית שבה תשוקה עזה ויופי עדין שזורים זה בזה

כאשר זוג סידורי הטבעות הכפולות של דליות וורדים מיובשים הונח בוויטרינת הזכוכיתאפילו אור השמש של אחר הצהריים כאילו נמשך אל ערוגת הפרחים השזורה. על שתי טבעות המתכת האפורות-כספות, יופיין הרך של הדליות וחוםם העז של הוורדים המיובשים היו שזורים זה בזה. ללא ניחוח פרחים אמיתיים, אך מבעד לצורה הקפואה, נכתב שיר על התנגשות והתמזגות. סימני השריפה של הוורדים שנישקו להבות, השזורים בשכבה על גבי שכבה של עלי כותרת של הדליות, הפכו לדימוי נוגע ללב יותר מכל מילה שיכולה לבטא.
הוורד היה מקובע בצד הפנימי של הטבעת הכפולה, ויצר ניגוד נפלא עם החבצלות הגדולות בצד החיצוני. הופעתם של ורדים קלויים יבשים העניקה ליופי העדין הזה נופך לוהט. כאשר המבט עובר מהנרקיסים אל הוורדים, מרגיש כאילו צעדנו מערפילי הבוקר של האביב אל מדורת הסתיו. שתי האטמוספרות השונות לחלוטין נפגשות על הבד, אך אין תחושה של חוסר הרמוניה.
תלו אותו ליד מיטת חדר השינה, והוא הפך באופן בלתי צפוי לנוחות ויזואלית לפני השינה. הוא לא צריך לדאוג לנבול כמו פרחים אמיתיים, וגם לא צריך לטרוח עם הסרת אבק. עם זאת, הוא יכול לחבר את רגשותיהם של אנשים בקלות רבה יותר מכל קישוט. זוג הטבעות הכפול הזה פועל כמו פרולוג שקט, שולף את זיכרונותיו של כל אדם מפינות שונות וממזג אותם יחד בערוגת הפרחים ליצירת סיפור חדש. אין לו השפעה של צבע עז, אבל עם המרקם העשיר שלו, הוא מאפשר לכל מי שרואה אותו למצוא את התהודה שלו.
הוא תלוי על הקיר, דומם ודמום, אך עם הקפלים וסימני השריפה של עלי הכותרת שלו, הוא מספר את הסיפור הנלהב והמקסים לכל מי שעובר לידו.