פגשו את הוורד השרוף היבש, ופתחו רומנטיקה ייחודית בתוך האסתטיקה של הייבוש

כשאנשים מדברים על יופיים של פרחים, הם בדרך כלל נוטים להתמקד בפרחים הפורחים והתוססים. אבל כשנתקלים בזר ורדים מיובש ריאליסטי, פתאום מבינים שרומנטיקה מגיעה ביותר מצורה אחת. היא לוכדת סגנון שונה בזמן, ומאפשרת לנו לפתוח את סוגי הרומנטיקה האחרים החבויים באסתטיקה של היובש.
הניחו את זר הפרחים הזה בחלל, ומיד תתעורר אווירה שלווה ורומנטית. אם מניחים אותו על ארון העץ המלא בסלון ומשולבים עם סיר חרס ישן, עלי הכותרת האדומים בצבע יין, בשילוב עם חלקות העץ ופשטות החימר, יוצרים ניצוץ רטרו, כאילו היה ציור שמן יקר ערך מהזמן; אם מניחים אותו על שולחן האיפור בחדר השינה ומכניסים אותו לאגרטל זכוכית, עלי הכותרת הורודים בצבע שוקולד זוהרים ברכות תחת האור, ולידו מוצב קובץ שירה בלוי, מה שהופך אפילו את האוויר לחדור ברכות עדינה של זמן שלווה; אם משאירים אותו בפינה של ארון עתיק בחדר העבודה, הוא יכול להשתלב בהרמוניה עם הדיו, הנייר, העטים והקישוטים הישנים, תוך שימוש בצורתו היבשה כדי להזריק כוח שקט לחלל.
הרומנטיקה של האסתטיקה של הייבוש טמונה בקבלתה את חוסר השלמות. עלי הכותרת של זר הוורדים המיובשים המלאכותי אולי לא חלקים לחלוטין, הצבעים אולי לא בהירים מספיק, והיציבה אולי לא זקופה מספיק. אבל דווקא בגלל הפגמים הללו, הוא מקבל נשמה חיה. נראה שהוא אומר לנו: ליופי לעולם אין רק סטנדרט אחד. קמילה אינה הסוף; זוהי תחילתה של קיום אחר. רומנטיקה אינה בהכרח הפריחה הגדולה והמרהיבה; היא יכולה להיות גם התיישבות שקטה ויציבה.