הגבעול המלאכותי הזה שלחיטה, למרות היותו רק חפץ, הוא שכפול כמעט מושלם של קסמו של הטבע. הענפים בעלי שלושת הקצוות, כמו משקעי השנים, מעבים את שמחת הקציר ואת זרעי התקווה. כל גרגר חיטה מלא ומבריק, כאילו היה מתנה מאמא אדמה, ואנשים לא יכולים שלא לרצות לגעת בו בעדינות ולהרגיש את הטמפרטורה מהטבע.
צבעו אינו רם, אך יש לו יופי שקט. הצהוב הזהוב הבהיר, בשמש, נראה חם במיוחד, כאילו השמש מתפוררת בעדינות, מפוזרת על ענף החיטה הזה. כשהרוח נושבת, הוא מתנדנד בעדינות, כאילו בלחישה, ומספר את סיפור הצמיחה והקציר.
זוהי הדמיה פשוטה כל כך של ענף חיטה בודד, אך היא הביאה לי הרהורים אינסופיים וריגשה אותי. היא לא רק סוג של קישוט, אלא גם סוג של מזון רוחני. בכל פעם שאני עייף, היא תמיד יכולה להביא לי שלווה ונוחות, לתת לי למצוא פיסה מאדמתה הטהורה בעולם הרועש הזה.
היא אינה זקוקה למילים פרחוניות כדי לקשט אותה, וגם לא לצורות מסובכות כדי לבטא אותה. ענף חיטה בודד מספיק כדי לאפשר לנו להרגיש את החמימות והיופי מעומק ליבנו. אולי זהו כוחה של הפשטות. פשוט, הוא חזרה ליופי, הוא חזרה לגישה האמיתית. בעולם המסובך, אנו זקוקים לפשטות כזו, כדי לשטוף את אבק הנשמה, כדי למצוא את הטהור והיפה המקורי.
פעמים רבות, אנו תמיד רודפים אחר הדברים היפים והמורכבים האלה, אך מתעלמים מהקיום הפשוט והיפה סביבנו. למעשה, אושר אמיתי מסתתר לעתים קרובות בדברים לכאורה רגילים אלה. כל עוד אנו משקיעים את ליבנו בתחושה, בחוויה, נוכל למצוא את היופי האינסופי בחיים.

זמן פרסום: 2 באפריל 2024