שלוש חמניות על ענף אחד פרחו, ריפאו את חרטותיי הקטנות על חיי הרגילים

החיים הם כמו תקליט ישן עם כפתור לולאה לחוץההמולה וההמולה מתשע עד חמש, האוכל המהיר המונוטוני והדמדומים הבלתי פוסקים – שגרות יומיומיות מקוטעות אלה מחברות יחד את התמונה הרגילה של חייהם של רוב האנשים. באותם ימים מלאי חרדה ותשישות, תמיד הרגשתי שחסרה נקודת אור בחיי, וליבי התמלא בחרטה על הפער בין כמיהתי לחיים אידיאליים לבין המציאות. רק כשפגשתי את חמנית הבת היחידה בעלת שלושת הראשים, שפרחה בתנוחה ייחודית, החליקתי בשקט את הקמטים בליבי וגילתי מחדש את האור בחיי הרגילים.
קחו אותו הביתה והניחו אותו בבקבוק הקרמיקה הלבן שליד המיטה. בן רגע, כל החדר מואר. קרן השמש הראשונה בבוקר זרחה מבעד לחלון ונפלה על עלי הכותרת. שלושת ראשי הפרחים נראו כמו שלוש שמשות קטנות, שוברות אור חם ומסנוור. באותו רגע, פתאום הבנתי שגם ימים רגילים יכולים להיות בעלי התחלה כה מבריקה. תמיד התלוננתי שהחיים מונוטוניים מדי, חוזרים על אותה שגרה כל יום, אבל התעלמתי מכך שכל עוד אגלה בליבי, תמיד יחכה יופי בלתי צפוי. חמנית זו היא כמו שליח שנשלח על ידי החיים, המשתמשת בייחודיותה כדי להזכיר לי שאין צורך להיות אובססיבי לשירת המרחק; גם השמחות הקטנות שלפני עינינו שוות ערך.
עם פריחתו הקצרה אך הזוהרת, הוא הזריק חיוניות חדשה לחיי. הוא גורם לי להבין ששירת החיים אינה טמונה במקומות הרחוקים והבלתי מושגים, אלא בכל רגע לנגד עינינו. בפינה כלשהי בחיים, תמיד יהיה יופי בלתי צפוי שירפא את החרטות הקטנות ויאיר את הדרך קדימה.